אירועים לצעירים- פסטיבלים

בישראל לא חסרות סיבות למסיבה, אם זה חתונות, מסיבות בר/מצווה, חינה, שבת חתן ועוד המון אירועים שייחודיים רק לנו. מה זה אומר עלינו? כן, ישראלים אוהבים להנות, אוהבים לצאת לאירועים, לשמוח, לרקוד ולהנות.

לצעירים בעיקר מתקיימים בכל שנה פסטיבלים בכל רחבי הארץ, שזה אירוע שמסמל חופש, כיף, זה הזמן של הצעירים להשתחרר בלי הורים על הראש, מגיעים עם החברים שלהם לכמה ימים של שחרור, יכולים לעשות מה שהם רוצים. חופש מוחלט, בלי כלום על הראש. הפסטיבלים האלה הם מקום לשיחרור לחצים בצורה חיובית לתלמידי תיכון לכל אורך תקופת הבית ספר, הלחץ, החיים של ה"מתבגר"- זה ממש כמו ההודו של תלמידי התיכון.

כמובן שהפסטיבלים האלה לא משתווים לגודל של הפסטיבלים שיש בחו"ל, כשהייתי בעבודה בחו"ל באוסטרליה לקחנו חופש של שבוע והיינו בפסטיבל עולמי של שבוע, אלפי אנשים מכל העולם הגיעו לשטח בגודל של ת"א בערך, זה כבר עסק רציני.

בארץ מדובר על אותם פסטיבלים של פעם ה"בומבמלה", "שנטיפי", פסטיבל "בראשית". אלה פסטיבלים שעכשיו אני מבינה שהקימו אותם "יוצאי הודו" למינהם. האירועים האלה התקיימו בחגים. ה"בוםבמלה" שזה הפסטיבל הראשי התקיים בפסח בחוף ניצנים, פסטיבל "בראשית" היה בסוכות בכינרת ו"שנטיפי" היה בשבועות והוא היה בחוף של נהריה. פסטיבל כזה עולה בסביבות ה300 שקל כניסה, צריך לבוא עם אוהל, בגד ים, שק שינה, וכמה שקלים לבזבוזים.

אז מה עושים באירועים האלה שנקראים פסטיבלים פה בארץ?

היום מורכב מהשכמה בסביבות 10 בבוקר, יושבים על החוף נכנסים למים, הולכים ל"צ'אי שופ" בשביל לשתות איזה צ'אי עם כדור שוקולד, אוכלים לארוחת צהריים תירס וטונה, לארוחת ערב "מגולגלוואח" (מלוואח מגולגל), הופעה של הג'ירפות בבמה המרכזית ובסוף מסיבת רגאי מגניבה באחד המתחמים.

וככה עוברים להם 4 ימים של חופש עד שחוזרים לשגרת הבית ספר.

כבר אמרנו שישראלים אוהבים להנות. מועדונים בארץ מפוצצים בכל יום שישי, מסיבות יום העצמאות שלנו אולי הכי שמחים בעולם, מכל סיבה קטנה עושים אירוע. אז לכל אחד יש את האירוע שמדבר אליו, ולנו, אנשי החופש, השמש והים, הפסטיבלים האלה, שהם כל כך ישראלים בעיניי הם מה שהציל אותנו מהשגרה.

כמובן, עם כל הכבוד, לא כדאי לפספס פסטיבלים בחו"ל, אלה חוויות וסיפורים לכל החיים, אז אולי בפעם הבאה שאני אטוס לעבודה בארה"ב, אני במקרה אגיע בתקופה שיש את הפסטיבל האגדי "הברנינג מן" (האיש הבוער) רק בשביל להשוות לפסטיבלים בארץ.